מידעהצהרת נגישות
צבעי תצוגה(* תומך בדפדפני אינטרנט כגון כרום ופיירפוקס)תצוגה רגילהתצוגת שחור לבןתצוגת ניגודיות גבוהה
סגור

כשהאנדלוסית וריבו נפגשו למופע אחד

שנים אני מתפללת במניין אשכנזי, על אף שאני מרוקאית משני הצדדים. לא מתוך קטע של "להשתכנז", פשוט משהו בחיבור בין הקצוות השונים תפס לי את הלב ובעיקר גרם לי (כמעט) לשכוח את אותם הסלסולים הארוכים והצלילים שמאפיינים כל כך את התפילות של יהדות מרוקו. לקראת סיום החורף ואיתו גם סיום שירת הבקשות הלכתי לקונצרט האחרון לעונה של התזמורת האנדלוסית שאירחה את ישי ריבו, אמיל זריהן ואמנים נוספים. במטרה להתחבר קצת לשורשים וללמוד על הורמוניה אמיתית ומסורת.

 

החלק הצעיר בנינו ודאי מרים גבה לחיבור המילים קונצרטים, תזמורת ואנדלוסית שנשמעות מיושנות ל2018. והוא לא טועה, אבל מפסיד משהו גדול יותר בין השורות- ישן זה משובח לפחות כשמדובר ביין או במוזיקה. למרות שחדשנות אפשר למצוא גם במופע הזה, תלוי מאיזה זווית של ריבו אתם מסתכלים.
 

צילום: רפי דלויה
 

לכתבה המלאה מתוך אתר סרוגים - לחצו כאן

ישי ריבו והאנדלוסית